"אודה כי הימים קודם הלידה היו מלווים בחששות", אומרת גב' י. כהן, יולדת טריה. "המחשבה על שהות בימים כה נשגבים כשאני מאושפזת במרכז הרפואי ונמצאת הרחק מהבית ומבית הכנסת אליו אני כה רגילה, לא היתה קלה. אילו תפילות יהיו? האם יש חזן ובאיזה נוסח? ומה לגבי סימני החג? ובכלל, איך תהיה האווירה הכללית? האם אוכל לחוש ולו במעט את רוממות יום הדין? לשמחתי, לא רק שהחששות התבדו,אני יכולה להעיד בפה מלא שזכיתי לחג באווירה מרגשת ומרוממת, כשאני חשה מלווה באופן המיטבי הן מבחינה רפואית ומקצועית והן מבחינה רוחנית. המענה ההלכתי היה איכותי ומעבר למצופה. התפילות, דווקא עם ציבור מגוון ובמקום אחר היו מרגשות במיוחד. תפילת העמידה ותקיעות השופר, המלוות בשירת " וכל מאמינים" הרטיטו את הלב והעצימו את תחושת יום הדין. גם מבחינה גשמית, היה מדהים לראות כיצד חשבו במרכז הרפואי שיבא על הכל, עד אחרוני הפרטים. לצד ארוחות עשירות כיד המלך, קיבלנו כל אחת ואחת ערכה מהודרת עם סימני החג ממש כמו בבית. משגיח צמוד נכח בחדרי האוכל העמוסים עד אפס מקום ודאג להגיש לנו ארוחות טעימות ומפנקות הן בחג והן לאחריו, והכל בהשגחת בד"ץ העדה החרדית. אין לי מילים להודות על החוויה המרוממת".

"מונולוגים מרגשים שכאלו נשמעו למכביר במסדרונות האגף לנשים ויולדות במרכז הרפואי שיבא", אומרת הגברת י'. קרישבסקי, מתאמת קשרי הקהילה במרכז, "וזאת הודות להתארגנות הכוללנית הכוללנית והמושקעת של המרכז הרפואי לקראת חודש חגי תשרי.

החל ממנייני תפילה בבתי הכנסת ברחבי מתחם המרכז הרפואי, שלוו בבעלי תפילה מנוסים. תקיעות השופר נערכו גם במחלקות בכדי לאפשר גם למי שנבצר ממנו לרדת ממיטתו לקיים את מצוות היום כהלכתה. שלא לדבר על סעודות החגים- ארוחות  חגיגיות ועשירות בכשרות בד"צ העדה החרדית הוגשו בחדר אוכל ייעודי למאושפזים וגם למלוויהם ללא עלות. צריך להבין שכל פרט ופרט מהנ"ל דורש השקעה מרובה הן של משאבים כספיים והן של משאבים לוגיסטיים בכדי שלא יחסר דבר והכל יתופעל בצורה מושלמת", היא  מדגישה.

"בחג הסוכות, דאגנו גם לסוכות כשרות ומהודרות בכל שטחי המרכז הרפואי. ארבעת המינים עמדו לרשות המאושפזים ובני משפחותיהם והכל בכדי שכל אחד ואחד מבאי המרכז הרפואי יוכל לקיים את המצוות כהלכתן, ובנוחות. בשמחת תורה, בנוסף למניינים ולריקודי ההקפות, ערכנו אפילו 'הקפות שניות' במוצאי החג. אווירת הרוממות הרוחנית והתגובות המאושרות של המאושפזים היו שוות את הכל".